יום ראשון, 20 בינואר 2008

רג'אסטן - פרק סיום.


ביקאנר אבק וקסמים.

אביב "דופקת" את הצ'אי היומי.

נערת הכפר - MANDAWA



ביקאנר, עיירה מדברית זנוחה ומאד מאובקת שאיננה זוכה לביקור של תיירים רבים. אולי לכן נהננו ממנה יותר מן המצופה, הרגשנו רצויים ובילינו בה ימים נעימים במיוחד. המקומיים התלהבו מאד מנוכחותינו והוזמנו לצ'אי בבתים מספר פעמים (אפילו נאלצנו לסרב בנימוס לאחרים..), שלמה ישב לצ'אי עם סטודנט שנקרא בדרכו והכיר לו את חבריו...בהמשך אפילו פגשנו "מכרים" ברחוב שברכו אותנו לשלום.
הילדים התאקלמו מצוין בבית הספר המקומי לאומנות שמתמחה בציור מסורתי של מיניאטורות וציורים עמוסים בפרטים. אפילו האמנים בבית הספר סרבו לקבל תשלום עבור השיעור היומי.
הילדים מפתחים מיומנות מרשימה בציור במהלך הטיול לאור ההתמדה והמוטיבציה הרבה.
בשיעור האחרון אף הגיע כתב מקומי שראיין אותנו וצילם את הילדים בעת עבודתם.


הבוהמה הביקאנרית!

למחרת, הרגשנו לראשונה כסלבריטאים. נהגי הריקשה, הרוכלים בדוכנים, עוברי אורח פנו אלינו וסיפרו שקראו עלינו בעיתון. הרגשנו כעמודי התווך של הבוהמה הביקאנרית.
צפינו יחד עם קהל הודי מקומי ב"מופע הקוסמות הגדול בעולם". מופע נוצץ שנראה כפרודיה ומשלב גמד בתפקיד הליצן האורח. אני ושלמה חטפנו התקפת צחוק והילדים היו מרותקים...
ליד ביקאנר בקרנו במקדש שנקרא " קרני מטה" או בשפת הטיילים: מקדש העכברושים. על פי האמונה הפכה אחת האלות את כל מספרי הסיפורים שנפטרו לעכברושים המכונים : "קבס". עכברושים אלו נחשבים לקדושים. המקדש שורץ באלפי עכברושים...עובדה שלא משנה את העובדה שבכניסה חולצים נעליים. מי שזוכה לראות עכברוש לבקן או מי שזוכה שעכברוש ידרוך עליו...צפוי למזל טוב במיוחד. יש מאמינים שאף מחמירים וטועמים מהמנחו
ת של העכרושים המתובלות בריר קדוש....

ללא מילים...

חווית הביקור במקדש יכולה להסתכם ב:"גועל נפש" או " אין סוף לאמונות והמוזרויות בהודו". הסקרנים שאינם רכי לבב מוזמנים להציץ באתר המקדש : http://www.karnimata.com/
עזבנו את ביקאנר בנסיעה והגענו לעיירה חביבה עמוסת תיירים- MANDAWA.
MANDAWA- העיירה ממוקמת בלב אזור שהיה נתיב סחורות חשוב על דרך המשי. בעבר התגוררו באזור עשירי הודו והאטרקציה העיקרית באזור הינה בתי העשירים ( המכונים HAVELLI).
הבתים בנויים מחצר חיצונית ששמשה לאירוח הסוחרים נושאי הסחורות וחצר פנימית לבני המשפחה, שסביבה בנויים החדרים. הקירות מעוטרים בציורים ססגוניים. סיבוב באזור זה של העיירה דומה לרחובות רפאים. המבנים אינם שמורים, הכבישים/מדרכות הינם שבילי חול. בחלק מהמבנים מתגוררים בעלי המקום בתנאים גרועים ושמחים לקבל את התיירים שבאים להתרשם מהיופי והעושר הרב.
באחד הרחובות פגשנו קוסם המסתובב עם מזוודת קסמים קטנה ועורך הופעות קטנות לילדים (רופה הקוסם). מופע הקסמים הפרוביזורי היה חביב מאד ותבל את הטיול בעיירה בחן רב.
כמתבקש התגוררנו בhavelli קסום, ששופץ בחן רב ונהננו מאד מהשהות בו.
העיירה עצמה התגלתה כחביבה מאד.פגשנו נשים כפריות על טפן המתינו בככר המרכזית להסעה שתחזיר אותן לכפר, שתינו צ'אי ( הילדים ובעיקר אביב חובבים מאד את המשקה הלאומי, אני כצפוי לא שותה לא קפה, לא שוקו וגם לא צ'אי), הצטיידנו בפירות ופגשנו בחור צעיר (רקש) שהדריך אותנו בין בתי הHAVELLI והתיידדנו עמו. כשרקש שמע שבכוונתנו לחגוג את פסטיבל העפיפונים בג'איפור הוא צייד אותנו בטלפון של בן דודו המתגורר בעיר והזמין אותנו לחגוג עמו.
וכך....כפי שתיכננו מבעוד מועד, חזרנו בשנית לג'איפור (בדרך עוד בילינו כמה ימים בדלהי – יפורט בפרק נפרד בהמשך). התמקמנו במלון נעים ובילינו 4 ימים בעיר. מצאנו את העיר כגדולה אך לא גדולה מדי, ולא עמוסת תיירים כערים אחרות ( או שמא העונה הבוערת חלפה...).
ברחובות העיר בכל פינה ניצבו באסטות של עפיפונים בכל הגדלים הצבעים והצורות. העפיפונים נבנים בבתים ע"י "עפיפונאים מקצועיים" ועשויים מנייר משי או ניילון (יותר זולים).בקניית עפיפון בודקים את מידת גמישותו, הזוויות, משקלו ומוודאים שאין חורים.
בימי הפסטיבל העסקים ובתי הספר סגורים וכולם מעיפים: נשים, גברים , ילדים וזקנים...!! אבל גם בימי החול ( כפי שראינו לפני כחודש) השמיים זרועים בעפיפונים... זה הספורט הלאומי (וגם קריקט).
הצטיידנו בשוקולדים מקומיים (לאור העובדה ששכחנו להביא מהארץ חמסות....) ובילינו את היום בלימוד טכניקות להעפת עפיפונים על גג בית משפחתו של רקש. הלימוד היה מוצלח. על הגגות נערכות מלחמות עפיפונים. מי ששולט טוב בעפיפון ויש לו חוט חזק מצליח להפיל את עפיפון היריב ואז המהיר והזריז ביותר רץ לתפוס את הנופל... (בדיוק כמו בספר רודף העפיפונים...).
למחרת חגגנו באצטדיון בנסיון להעיף עפיפונים. כמובן שנזקקנו לעזרת המקומיים וכך העפיפונים שלנו הרקיעו לשחקים ולעיתים אף ניצחנו בקרבות...



הבאסטה בה קנינו את העפיפונים.

ערכנו קצת קניות בג'איפור (וילונות, בגדים, עתיקות....) ועזבנו את העיר, שמחים ומרוצים בדרכינו חזרה לדלהי....
לתמונות נוספות להלן הקישורים:
ביקאנר:
ג'איפור:

אין תגובות: