את היום הראשון לשהותנו במחנה ,או כפי
שהוא מכונה "מרכז" (על מנת להבהיר לפליטים ואולי גם לשאר העולם שאין
הכוונה לרכז אותם או למנוע מהם לצאת ממנו), הקדשנו להתבוננות והערכה. המחנה ממוקם
בpresevo עיירה מנומנמת בדרום סרביה בסמוך לקוסובו ולגבול
עם מקדוניה. האוכלוסייה המקומית הינה מוסלמית, אלבנית, האנשים אינם דוברי
ערבית.
במחנה, הפליטים נדרשים להירשם, לתת טביעת אצבע ולהצטלם. ההליך לוקח מספר שעות
במהלכן הם עומדים בתורים ארוכים שבסיומם הם מועלים על אוטובוסים המסיעים אותם
לגבול הקרואטי.
בימים האחרונים הגיע החורף לסרביה, הימים ובעיקר הלילות קרים וגשומים. ביום הגיענו
אפילו ירד השלג הראשון השנה.
האנשים מגיעים רטובים, ספוגים
במים ובבוץ. הם עומדים בתורים הארוכים בשקט, עטופים בשמיכות מחבקים ומרימים את
הילדים הצעירים.
משפחות גדולות, ילדים קטנים ותינוקות שבורחים מביתם. אנשים שנאלצו
בוקר אחד לארוז ציוד בסיסי בתיק גב קטן, להשאיר את ביתם המוגן וחייהם הקודמים
מאחור וצאת למסע חייהם בתקווה לעתיד טוב יותר עבורם ועבור ילדיהם.
המסלול אותו עוברים הפליטים עד הגעתם למחנה כולל יציאה רגלית מסוריה לתורכיה, מעבר
דרך הים ליוון ומשם למקדוניה ולסרביה. רובם מבקשים להגיע לגרמניה או אוסטריה. חלק
מהדרך הם עושים ברגל ואת חלקה האחר ברכבות, אוטובוסים או במוניות ע"פ תוואי
הדרך והחלטות הממשל של המדינה אליה הגיעו.
החלטות אלו נקבעות מטעמים פוליטיים חברתיים וכלכליים. לדוגמא במעבר ממקדוניה
לסרביה ניתן להמשיך ברכבת עד לנקודת המחנה אולם מסיבות פוליטיות הפליטים מורדים
מהרכבת בנקודת הגבול וממשיכים במסע רגלי. ארגוני סיוע שמבקשים להסיע את הפליטים
לקרבת המחנה מוגבלים לעבוד בשעות מסוימות במטרה לאפשר לבעלי המוניות
המקומיים להרוויח .
מעבר לקושי הפיזי והנפשי שבמנוסה הם נאלצים להתמודד עם חוסר ודאות
קשה. רבים מהם לא יודעים. מהי המדינה הבאה במסלולם, מה צפוי בק"מ הבא.
והשאלה המרחפת מעליהם האם יצליחו להגיע ליעדם. גם ארגוני הסיוע ניזונים משמועות
לגבי גבולות שנסגרים והחלטות שמתקבלות .
עד השבוע שעבר עברו במחנה בסרביה 7000 אנשים בממוצע ביום. בימים
האחרונים לאור החלטת הממשל ביוון ובמקדוניה למנוע את מעבר המהגרים שאינם ממדינות
המוגדרות ע"י האו"ם כמדינות שאזרחיהם רשאים לבקש מעמד פליט ירד מספרם של
המגעים לסרביה לכ- 3000-5000 איש. ליממה. זכאים להגיש בקשה למקלט. אזרחי סוריה, אפגניסטן ועיראק. אזרחי המדינות האחרות , איראנים ,אפריקאים וגם
עזתים, לא מורשים לעבור את נקודות הגבול בכניסה למקדוניה. בפועל מעטים מהם
נשארים ליד הגבול, מעטים עוד יותר פתחו במחאה ובשביתת רעב ואילו רובם ממשיכים
בדרכם וחוצים בנקודות מעבר לא רשמיות. קשה לעצור אנשים בדרכם אל...
אמש לאחר שעיבדנו מעט את המידע שליקטנו הגענו בבוקר במטרה להקים
מרפאה במחנה. לאחר מספר שעות של התרוצצויות ומציאת פתרונות יצירתיים קבלנו מסוכנות
האו"ם לענייני פליטים unhcr מכולה שתשמש אותנו
כמרפאה בימים הקרובים. בשעות הבאות עסקנו בארגון המרפאה.
ע"פ הנחיית ממשלת סרביה רכשנו את התרופות והציוד בסרביה . במהלך ההכנות ביקר
אותנו שר העבודה של סרביה. לכשנשאל ע"י יוסי, הכתב הישראלי שמלווה אותנו, מה
דעתו על כך שהישראלים מסייעים לסורים השיב: "לא מדובר בסורים וישראלים אלא
באנשים."
בסופו של היום מרפאת נתן הייתה מוכנה לפעילות. מחר בבוקר מתחילים לעבוד.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה