שהינו 10 ימים בהונג קונג. התחושה היא שהיתה זו אתנחתא קצרה ומרעננת.
המעבר הדרמטי מהחווה באורוויל לכאן בלבל את כל החושים....
הבניינים העצומים, הטכנולוגיה המבצבצת מכל פינה, WIFI בכל מקום, המוני אנשים ברחובות, חנויות בכל רמה ומכל סוג, קניוני קניות ענקיים, שלטי ענק מוארים ברחובות, רכבת חשמלית חדישה ומהירה, אוכל סיני ( בשרי ולא חריף!!), אלי מופתעת בכל רגע שהשרותים " ממש נקיים", הילדים אינם מעוררים יותר מדי תשומת לב ואין סביבם התגודדויות ואפילו- לא צובטים אותם בלחי או מנשקים...התנועה זורמת אף על פי שאין מצפצפים, בצדי כל כביש קיימת מדרכה והריקשות?.
בקיצור- בהחלט הלם תרבותי קל.
המעבר הדרמטי מהחווה באורוויל לכאן בלבל את כל החושים....
הבניינים העצומים, הטכנולוגיה המבצבצת מכל פינה, WIFI בכל מקום, המוני אנשים ברחובות, חנויות בכל רמה ומכל סוג, קניוני קניות ענקיים, שלטי ענק מוארים ברחובות, רכבת חשמלית חדישה ומהירה, אוכל סיני ( בשרי ולא חריף!!), אלי מופתעת בכל רגע שהשרותים " ממש נקיים", הילדים אינם מעוררים יותר מדי תשומת לב ואין סביבם התגודדויות ואפילו- לא צובטים אותם בלחי או מנשקים...התנועה זורמת אף על פי שאין מצפצפים, בצדי כל כביש קיימת מדרכה והריקשות?.
בקיצור- בהחלט הלם תרבותי קל.
ניוזלנד, אוסטרליה ויפן היו יעדיי המשך רלוונטיים לטיולנו זה ואולם הרגשתינו כי טרם מיצינו את הודו הכריעה לבסוף ולכן...
הדבר הראשון שעשינו עם הגיענו לכאן היה לפנות לשגרירות הודו ולשמחתינו קבלנו הארכה של הויזה ב3 חודשים (למרות שביקשנו 6 חודשים- נראה לנו כי הייתה התערבות במשרדי הקונסוליה מצד ההורים שלי בניסיון להגביל את תאריך החזרה ארצה....). וכך לאחר יומיים בהונג קונג כבר התבהרו התוכניות ובמקביל לסיורים בעיר החלנו בהערכות לקראת השיבה להודו.
הונג קונג –ניו יורק של המזרח +, תזזיתית ותוססת..... וכך בתוך ימים ספורים נשאבנו לסחרור העירוני.
השתכנו בבית דירות בחדר קטן (כ 7 מ"ר) וחמוד עם מיטת קומותיים רחבה ( 3 בכל קומה).
את הבקרים פתחנו במאפייה השכונתית מתחת לבניין.לאחר שבועיים של תזונה טבעונית הילדים נהנו בכל בוקר מנקניקיה בלחמניה (הבחירה האולטימטיבית של ההונג קונגים הצעירים).
את הימים בילינו בשיטוט ברחובות הסואנים, סעדנו במאכליות קטנות ודוכני דים סאם משובחים.
אלו מבינינו שבשבועות האחרונים נהנו לאכול עם הידיים ("ברומא נהג כרומאי...") התנסו באכילה במקלות.
עלינו ברכבל לתצפית מה"ויקטוריה פיק". חוץ מערפל לא נראה כל נוף...עובדה זו לא הפריעה לצלמים הרבים לצלם תמונות "מקצועיות" ולהפתעתינו הולבש (במחשב) מאחורי המצטלמים נוף מרהיב של הונג קונג והמפרץ שמסביבה.
אזור התצפית היה עמוס במגדלי תצפית ,חנויות למזכרות , בתי קפה,מסעדות יוקרה וגלידריות. מביקורינו הקודם יחד (לפני 15 שנה...) הייתה זכורה לנו חוויה רומנטית של טבע ונוף..האם המקום השתנה או שמה השינוי חל בנו.
התחבורה הציבורית בהונג קונג נוחה באופן חריג. נסענו בחשמליות, אוטובוסים, ברכבת התחתית המהירה והחדישה, במעבורת וברכבל...
בילינו יום מקסים בדיסנילנד ( פארק קטן וצנוע בהשוואה לאחיו הארופאי והאמריקאים). נהננו יחד עם הילדים במתקנים השונים ( בעיקר ב (space mountain .שלו והבנות היו נרגשים לפגוש את הדמויות האהובות ואביב נסחפה אחריהם ( היא אוהבת בעיקר את "קוקומאוס"- כלומר: מיקימאוס).
הביקור בדיסנילנד כל כך שונה מהחוויות שלנו עד כה בטיול שהיה זה יום מיוחד ומרענן, אם כי ברגעים מסוימים (בין התלהבות אחת לאחרת..) עלו בנו הרהורים על מאפיניי התרבות הממוסחרת הזו...
באחד הימים יצאנו ברחפת לאי הסמוך (מרחק של סה"כ 30 דקות) וגילינו אי קטן ושלו,ללא כבישים. תושבי האי והאורחים מתניידים באופניים וברגל בלבד. בתים בני קומה אחת, רחובות קטנים עמוסים בדוכנים המוכרים מאכלי ים מכל מין (צדפות, צלופחים, דיונונים, קונכיות ואפילו קיפודי ים...). רכבנו על אופניים (שי התגעגעה לכך במיוחד..ואלי נחבלה מספר פעמים) והתרחצנו בחוף ים שהיה מגודר ברשת תוך מיימית כנגד כרישים....
אנחנו חוזרים להודו בתחושה של שמחה, לקראת המפגש המחודש עם האנשים המחייכים, הטעמים , הריחות, הצבעים והאווירה הנעימה שכה נגעה בנו. אנו בדרכינו לצפון הקר של הודו .
תמונןץ נוספות בקישור להלן:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה