ברוכים הבאים לבלוג שלנו...

מתחילת השנה בבית הספר ובגן אנו זוכים להערות שבהקשר אחר עשויות היו להשמע מעליבות: אתם עוד כאן? מתי אתם עוזבים? התרגלנו לענות :יש עוד זמן, אחרי החגים…והנה זה פה.התוכניות מתחילות לקרום עור וגידים: פרסמנו את האוטו למכירה. העברנו את הדואר להורים. הפסקנו מנוי לנשיונל גאוגרפיק, קבלנו טיפים ממשפחה שחזרה לאחרונה מחוויה דומה, קבענו מפגש עם החברים ואפילו פתחנו בלוג. כנראה שזה עומד לקרות…זה המקום לספר שההתרגשות שהיא בעיקרה כמובן חיובית מלווה גם בחששות: בעיות בריאות בטיול (למרות הרופאה הצמודה) . שהיה של 24 שעות ללא הפוגות עם החבר’ה הקטנים, געגועים ?, ארועים מיוחדים ש”נפסיד” במהלך השנה …אני מניחה שאף אחד מהקוראים אינו מזיל דמעה אבל בכל זאת..בימים האחרונים אנחנו מנצלים כל רגע פנוי לעיון נוסף במפות, שמיעת טיפים, רשימות סידורים אינסופיות וחיסונים. החלנו בסדרה ארוכה של חיסונים. הילדים עמדו בה בגבורה -מי יותר ומי פחות (כמובן שהסברתי להם ששי היתה הכי גיבורה כי גיבור הוא מי שמתגבר על פחדו והיא מאד פחדה...)
את השבוע האחרון בילינו כאושפיזין אמיתיים בבית החולים לאור דלקת ראות של אביבוש. כמובן שהארוע מעלה את סף החרדה אולם באופן אוביקטיבי אביב מאוששת ואנחנו בשלבי התאוששות. אנו דוחים את היציאה בשבוע על מנת שתוכל להשלים את סדרת החיסונים.

כבלוגרים מתחילים אנחנו לומדים כעת את דרך הפעולה של הבלוג ואת מגבלותיו. הבלוג ישמש לנו כיומן מסע. נעדכן דרכו במלל ותמונות ונשמח להתעדכן.
כמה הוראות שימוש ישקלו עלינו ועליכם:
בבקשה כתבו את המייל והשם בעת כתיבת תגובה אחרת לא נוכל לזהות את הכותבים.
התגובות שתכתבו מגיעות אלינו אישית ומתפרסמות בפומבי לאחר שנקרא אותן. מי שאינו מעונין בפרסום פומבי יכול לציין זאת בגוף התגובה ואז לא נפרסם את תוכן התגובה
נשמח מאד לקבל מכם תגובות, תמונות ועדכונים שוטפים.
להתראות
שלמה, שרון, שלו ,אלי ,שי ואביב.