ממעבר הגבול מועברים האוקראינים אל מרכזי פליטים. חלקם חסרי כל, אחרים בעלי אמצעים. יש הנסמכים על עזרת העמותות ויש ברי מזל שיכולים לארגן לעצמם לינה וארוחות בתנאים נוחים יותר. לחלק מהפליטים מחכה משפחה באירופה ואחרים נדרשים לבחור באופן אקראי יעד.
אזרחים אוקראינים שמצאו את עצמם ביום קר ובהיר אחד נמלטים מביתם. אורזים כמה חפצים בשקית, מזוודה או תיק גב ויוצאים לעולם אחר ,לא בטוח.
מרכזי הפליטים מהווים נקודת מנוחה באזור בטוח, לראשונה במסע הארוך. משם ימשיכו בדרכם באוטובוסים וברכבות לכל רחבי אירופה.
התמקמנו באחד ממרכזי הפליטים, למעשה הגדול שבהם. בכל רגע נתון שוהים במרכז כ 3000 אנשים. סבתות, אימהות וילדים בכל הגילאים. גברים בגילאי 60-18 מחויבים להישאר באוקראינה ולהילחם.
הנשים הצעירות נאלצות להשאיר מאחור את בניהן הבוגרים והבעלים .
מרכז הפליטים, שימש בעבר כמרכז קניות. כעת האולמות הגדולים עמוסים במיטות שדה, מזרונים ושמיכות. המרפאה ממוקמת בחנות האופניים, אולם השינה הגדול היה בעבר סופרמרקט.
המרכז מלא בעמותות שונות המטפלות בצרכים הבסיסיים של הפליטים. עמותה המחלקת בגדים חמים ויבשים. עמותה המספקת ארוחות חמות 24 שעות ביממה. האוכל מוגש בצורה כמעט חגיגית ומכובדת ומהווה מרכז של שפיות בכאוס הנוראי שסביב.
רבים מהפליטים הביאו עמם בדרכם את בעלי החיים. בעיקר חתולים וכלבים הלבושים במעילים מחממים , אך גם אוגרים ותוכי ראינו במרכז. עמותה המטפלת בתחום הקימה עמדה פעילה בה היא מחלקת מזון וציוד . הימצאות בעלי החיים במרחב מורידה את מפלס המתח. הטיפול בבעל החיים נראה לרגעים כמרגוע עבור בעליהם.
עמותת נתן עוסקת בתחום הרפואי והפסיכוסוציאלי. בתחום הפסיכוסוציאלי הקמנו ואנו מפעילים מרחב פעילות בטוח לנשים וילדים צעירים בשיתוף צעירי השומר הצעיר. המרחב מאפשר לילדים להרגיש לרגע שוב בטוחים . החיוך על פניהם מנחם את כל הסובבים.
המרחב השמח מושך אליו גם אנשים פרטיים , מתנדבים הבאים לשמח את הילדים. לדוגמא : "איש הסוכר"- המחלק לכולם צמר גפן מתוק ויוצר אווירת פסטיבל , מאפרת פנים ומקשטת בקעקועים ועוד..
בתחום הרפואי אנו מאיישים במשמרות את מרפאת הצלב האדום במרכז.
המרפאה פתוחה בכל שעות היום והלילה.
עיקר הפניות למרפאה היו בגין מחלות זיהומיות של דרכי העיכול- הקאות, שלשולים, מחלות חום, מעט פצעים לאחר חבלה או ניתוח שנזקקו להסרת תפרים או טיפול מקומי. לכאורה, מרפאה ראשונית שגרתית אולם הסיפורים האישיים והדילמות איתן נדרשים האנשים להתמודד התגלו כקשים מנשוא.
אל המרפאה הובאה בכיסא גלגלים אישה בת 84 מלווה בביתה ו 2 נכדיה. במהלך הצעידה מהגבול היא נפלה ומאז סובלת מכאבים עזים לא מסוגלת לדרוך על רגלה. בבדיקתה עלה חשד לשבר בצוואר הירך. המלצתי על פינוי לבית החולים להשלמת הבירור וטיפול ניתוחי במידת הצורך. הגברת וביתה סרבו להתפנות. הם בדרכם לבודפשט, שם ממתין להם בן משפחה והן חוששות להפסיד את ההסעה. הסברתי את משמעות ההחלטה תוך הבנה שהאשה עלולה להשאר נכה. הם בחרו להמשיך בדרכם. ציידתי את האשה במשככי כאבים והן יצאו לדרכם.
אשה צעירה מלווה את אביה שמאז הגיעו למרכז הפליטים סובל מבלבול וירידה כללית במצבו. הוא אינו שולט על צרכיו. הבת דואגת ל 2 ילדיה הצעירים מתלבטת באפשרויות הקשות העומדות בפניה. האם להותיר את אביה במרכז הפליטים ולחזור אליו לאחר שתמצא מקום זמני לה ולילדיה בעוד כשבוע? האם יוכל להסתדר לבדו? לאחר התלבטות היא בחרה לחזור עמו ללביב.
צעירה בת 23 . אמה נורתה ונהרגה בעודן יושבות ברכב. היא נמלטה מחרקוב. נחבלה בשוק . אובחנה כסובלת משבר ברגל. טופלה בסד גבס . בדרכה הגבס נרטב והתפרק. בהגיעה למרפאה סבלה מכאבים. היא היתה נחושה להמשיך בדרכה למשפחה בגרמניה. קיבענו את הרגל השבורה, ציידנו אותה במשככי כאבים והיא המשיכה בדרכה.
בת 64 ,מורה למתמטיקה. לפני שבועיים העבירה שיעורים בזום לתלמידי תיכון. בימים האחרונים חלשה ואפטית. לא מסוגלת ללכת. מבולבלת. הובאה עי בעלה למרפאה. בבדיקתה- מדדים חיוניים תקינים. דיבור איטי. ללא סימנים נוירולוגים נוספים. היפונתרמיה? ארוע מוחי? היא הועברה לבית החולים. בעלה נותר לבדו במרכז הפליטים ממתין לשובה.
קשה לתאר במילים ובתמונות את המפגש עם הפליטים. ההזדהות העמוקה שאנו חשים נוכח המציאות המורכבת הזו מביאה רבים מאתנו לרצות ולעשות משהו למענם ולמעננו.
קבוצת חברים מספרד מכינה סירי פאייה ענקיים מתובלים בחיוכים למי שרעב, הם קוראים לעצמם "פאייה למען השלום", ליצנים רפואיים מישראל מסתובבים בין המרפאות, קהילת אלון הגליל תרמה מכשיר דפיברילטור למרפאה במרכז הפליטים, וטרינרים מתנדבים מטפלים בחיות המחמד.
נציגים מתנדבים ממדינות אירופה עוברים בין הפליטים ומציעים להם "סל קליטה" הכולל מגורים, טיפול רפואי, רשיון תעסוקה ודמי מחייה לתקופה של מספר חודשים עד להתבססותם.
זוהי ללא ספק אלומת אור בחושך הגדול שסביב.
